החלטה בתיק רע"א 8266/11

: | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
8266-11
16.8.2012
בפני :
המשנה לנשיא מ' נאור

- נגד -
:
1. יו.בי.אמ
2. בי.אמ טרוול בע"מ
3. ברנרד מילרד

עו"ד אורית הייפרמן
עו"ד אליהו מלך
:
מעוז נסיעות בע"מ ו10 אח'
עו"ד צבי גלמן
עו"ד דפנה אזולאי-רגב
החלטה

1.        לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז (השופט י' שינמן), בה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבות, ליתן צו למתן חשבונות.

הרקע לבקשה

2.        המבקשות 2-1 הינן חברות פרטיות אשר יוסדו בין השנים 2003-2002 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 2003-2002 end_of_the_skype_highlighting במטרה להקים רשת סוכנויות נסיעות בשם "UTRAVEL" (להלן: המבקשות או UTRAVEL או הרשת). המבקש 3, מר מילרד, הינו מנכ"ל הרשת ומחזיק ב - 100% ממניותיה (להלן: המבקש או מר מילרד). המשיבות הינן חברות שונות המפעילות סוכנויות נסיעות ברחבי הארץ (להלן: המשיבות).

3.        בשנת 2003 התקשרו המשיבות, כל אחת לחוד, בהסכמים עם המבקשות (להלן: הסכם ההצטרפות). לטענת המשיבות, במסגרת ההסכמים, התחייבו המבקשות, באמצעות המבקש, לפנות בשמן ומטעמן של המשיבות לספקים שונים (חברות תעופה, חברות השכרת רכב וכו') על מנת לנצל את היתרון המספרי של סוכנויות נסיעות, זאת במטרה לפעול להשגת עמלות מוגדלות עבורן. עוד נטען כי כפי שסוכם עם המבקש, מר מילרד, חלק מן הספקים אמורים היו לשלם את העמלות ישירות למשיבות וחלק מן הספקים אמורים היו לשלם את העמלות ישירות ל- UTRAVEL, אשר תשמש כ"צינור" להעברת הכספים לכל אחת מן הסוכנויות.

4.        בתמורה לפעולותיה של UTRAVEL, התחייבו המשיבות להפקיד סך של 2,000 דולר כפיקדון וכן לשלם ל- UTRAVEL סך של 350 דולר מדי חודש (סעיפים 2 ו-3.3 להסכם ההצטרפות). לטענת המשיבות, הסכומים המפורטים בהסכם ההצטרפות היוו את התמורה הבלעדית ל- UTRAVELלצורך ביצוע התחייבויותיה.

5.        בשנת 2007 פרשו המשיבות מרשת UTRAVEL והודיעו על סיום ההסכם. בעקבות זאת, התברר למשיבות, לטענתן, כי גובה התקבולים שהועברו ל- UTRAVEL בגין עמלות המשיבות במהלך תקופת ההסכמים (בין השנים 2007-2003 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 2007-2003 end_of_the_skype_highlighting) עולה בשיעור גבוה על הסכומים שהועברו להן בפועל על-ידי UTRAVEL. ההפרשים, כך נטען, נותרו בידי המבקשות. בנוסף, התברר למשיבות, שהמבקשים התקשרו בהסכמים עם ספקים אחרים, תוך שימוש בשמן, כאשר על הסכמים אלו לא דיווחו למשיבות וממילא אף לא העבירו כל עמלה בגינם.

6.        ביום 11.5.2008 שיגרו המשיבות מכתב למבקשים הנושא את הכותרת "התראה בטרם הגשת תביעה", בו נתבקשו המבקשים להעביר למשיבות הסכמים בין UTRAVEL לבין הספקים עימם עבדו המשיבות; הסכמים בין UTRAVEL לבין ספקים אחרים, שעניינם עמלות בגין פעולות שבוצעו על ידי המשיבות; קבלות ו/או חשבוניות מס ו/או מסמכים המעידים על תקבולים שנתקבלו מהספקים בגין פעולות שביצעו המשיבות בין השנים 2007-2003 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 2007-2003 end_of_the_skype_highlighting, קרי במהלך תקופת ההסכם.

7.        במכתב מיום 22.5.2008, נתקבל מענה המבקשים. במכתב צויין כי UTRAVEL אינה מחוייבת בהעברת מלוא העמלות ו/או התקבולים ואף אינה מהווה "צינור" להעברת העמלות. כמיזם עסקי לכל דבר ועניין חלקה רק חלק מהתקבולים, באשר היתרה מהווה את רווחיה. עוד נטען כי המבקשים לא הפרו את התחייבויותיהם כלפי המשיבות ולכן אינם נעתרים לבקשה להעברת המסמכים המבוקשים, באשר למשיבות אין לדבריהם כל זכות לקבלם.

8.        אחר הדברים האלה הגישו המשיבות ביום 18.6.2008 כתב תביעה לבית המשפט המחוזי, במסגרתו עתרו לסעד של חיוב כספי, על מנת לקבל לידיהן את מלוא התקבולים שלא הועברו לידיהן. עוד ביקשו סעד של מתן חשבונות, לשם אומדן הסכומים הכספיים המגיעים להן, לטענתן.

9.        בכתב הגנתם, טוענים המבקשים כי אכן פעילות UTRAVEL נועדה, בין השאר, לעשיית שימוש ביתרון המספרי הטמון בפעולה מסחרית בשם מספר רב של משרדי נסיעות על מנת למקסם את רווחי המשיבות. אך בנוסף לכך נועדה פעילותן של המבקשות להגשמת מטרותיהם העסקיות של המבקשים, בין השאר תוך שימוש בכישוריו של מר מילרד להשגת יעדים עסקיים ומסחריים של המבקשים. עוד טוענות המבקשות כי המשיבות אכן התחייבו לשלם להן סך של 350 דולר מדי חודש ולהפקיד סך של 2000 דולר כפיקדון, אך הטענה לפיה המבקשות היו זכאיות אך ורק לתמורה זו הינה טענה שקרית. לטענתן, המשיבות ידעו והסכימו לכך שהמבקשות, כמו המשיבות, יפיקו רווחים מן הפעילות מול הספקים לאורך כל תקופת ההתקשרות.

           בנוסף, טוענים המבקשים כי אין בידי המשיבות להוכיח קיומה של מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה צו למתן חשבונות. ואולם, לכל הפחות, יש להגביל את דרישת המשיבות אך ורק לאותם חשבונות המתייחסים אליהן ולא לכלל חשבונות המבקשות ו/או החשבונות הנוגעים לחברי הרשת האחרים.

החלטת בית-המשפט המחוזי

10.      ביום 25.9.2011 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי ולפיה ניתן צו מתן חשבונות. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבות הוכיחו את קיומם של התנאים הנדרשים על מנת לקבל סעד של מתן חשבונות: קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים וקיומה של זכות תביעה לכאורה לגבי הכספים בגינם מבקשות המשיבות את החשבונות. בית המשפט קבע, כי ממערך העובדות בתיק עולה כי מערכת היחסים שבין המבקשים למשיבות הינה מערכת של שליחות, הרשאה, שותפות ונאמנות ומשכך למשיבות קמה הזכות לקבלת הדיווח והנתונים בקשר לכספים שניגבו עבורן ובמקומן ולא הועברו אליהן.

11.      בית המשפט ניתח בצורה מפורטת את חוק השליחות, התשכ"ה-1965, את הפסיקה ואת הספרות המפרשים אותו וקבע כי יש לראות במבקשים כשלוחיהן של המשיבות: המבקשים פעלו בשמן ומטעמן של המשיבות, ניהלו עבורן משאים ומתנים, חתמו בשמן ועל בסיס נתונים כספיים שלהן על הסכמים עם ספקים, גבו כספים מאותם ספקים ולבסוף העבירו תקבולים למשיבות. המבקשים בעצמם אישרו כי לרשת אין קיום ללא המשיבות והסוכנים האחרים, וכי כל קיומה מבוסס על פעילות המשיבות וסוכני הרשת. במהלך שנות ההתקשרות, מר מילרד עדכן מפעם לפעם את המשיבות אודות משא ומתן עם ספקים שונים, עמלות שהושגו עבורן ועוד. משלוח עדכונים אלו מעיד שגם מר מילרד סבר שהוא חב כלפי התובעות בשקיפות ובדיווח.

12.      בנוסף, בית המשפט פסק כי המבקשות פעלו בנאמנות עבור המשיבות, לפי חוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן: חוק הנאמנות). נקבע כי למבקשות היתה זיקה ברורה לנכסי המשיבות (פעילותן בענף התיירות). ודוק, המבקשות השתמשו בזכותן של המשיבות לקבל תמורה או עמלה מהספקים, והתקבולים שהתקבלו מהספקים היו נכסיהם של המשיבות, שהוחזקו בנאמנות על-ידי המבקשות. בית המשפט מוסיף כי הדעת נותנת כי אף המבקשות זכאיות לתמורה בגין פעולתן, אך זכות זו אין בה כדי לגרוע מהמסקנה כי פעולתן של המבקשות הייתה בנכסי המשיבות, שהוחזקו בנאמנות.

13.      נוסף על כך, בית המשפט קבע כי המשיבות הוכיחו שבינן לבין המבקשות קיימת מערכת שותפות מיוחדת, שמעצם טבעה חייבים להתנהל בה בשקיפות, בדיווח ובמתן חשבונות. רק לאחר קבלת החשבונות ניתן יהיה לדעת מה היו תוצאות הפעילות המשותפת ואז ייקבע מי מהצדדים היה זכאי לאותם תקבולים שהתקבלו.

14.      בעניין התקיימות התנאי השני, פסק בענייננו בית המשפט המחוזי כי קיימת למשיבות זכות תביעה לכאורה לגבי הכספים נשוא החשבונות. בכך תמכו ראיות ועדויות המשיבות, שלא נסתרו. זאת ועוד, אף לפי גרסת המבקשות, זכאיות המשיבות לקבל, ולו חלק מהתקבולים, וכך אף היה בפועל, עת הועברו למשיבות חלק מן התקבולים. גם מטעם זה, קבע בית המשפט המחוזי, זכאיות המשיבות לסעד של מתן חשבונות.

15.      על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפני.

בקשת רשות הערעור

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>